מיומנויות חברתיות אצל ילדים

מיומנויות חברתיות אצל ילדים מוגדרות לפי היכולת של ילד לזהות את רגשותיו, לחוות אמפתיה לרגשות של ילדים אחרים, תקשורת יזומה של הילד עם האחר, הבנה של מסרים במילים וגם אלו שללא מילים והיכולת להשתלב בסביבה עם כמות גדולה של אנשים הפועלת לפי כללים.

עבור חלק מהילדים, כישורים חברתיים מגיעים באופן טבעי כחלק מן ההתפתחות שלהם, ועבור חלק מהילדים יש צורך בחיזוק ועבודה על מיומנויות אלו. בכל מקרה מיומנויות חברתיות הן חלק קריטי בהתפתחותו של ילדכם.

ההשפעה של פיתוח מיומנויות אלו יכולה להשפיע על עתידו של הילד בכל מסגרת חברתית עתידית ולכן חשוב להבחין וכמה שיותר מוקדם האם מדובר בתחום שכדאי לתמוך בו ולעזור לילד לפתח או שמא זה בא באופן טבעי.

איך נוכל להבחין האם הילד זקוק לתמיכה ופיתוח מיומנויות חברתיות.

  1. במידה והילד מדווח על כך שלועגים לו ומציקים לו במסגרות חברתיות. או אם ידוע שהילד מכה ילדים אחרים.
  2. נבחין שהילד נמנע מלפנות לילדים אחרים ולפתח שיחה
  3. נוכל לראות שהילד נמנע מפעילויות קבוצתיות, מבקש לא לצאת לחצר, לחוגים וכו’

ישנם מספר גורמים ידועים הגורמים לקשיים חברתיים, במידה וילדכם אובחן עם אחד מהגורמים הללו, כדאי לבחון האם זה משפיע עליו מבחינה חברתית.

  1. קשיים מוטוריים – לרוב משפיעים על תחושת הגאווה והצלחה של הילד, כאשר יש משחקים המאופיינים בכישורים מוטוריים והילד מתקשה בתחום, הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ למשחק ולחוות רגשות של דחייה וכישלון בעקבות כך.
  2. הפרעות קשב וריכוז – כשישנו קושי בוויסות של תנועתיות והתנהגות אימפולסיבית, תסמינים ידועים שכחלק מהפרעות קשב וריכוז, לעיתים הילד ימצא את עצמו מעורר כעס מהסביבה שלו ויחוש שאינו מצליח להשתלב בחברה וליצור סביבו סביבה חברתית אוהדת.
  3. חוסר בוויסות חושי – ילדים בעלי חוסר בוויסות חושי הסובלים מתת רגישות עלולים לבוא למגע עם הסובבים אותם בצורה אגרסיבית ולא מווסתת, דבר המרחיק את הסביבה מהילד וגורמת לילד לחוות בדידות ודחייה. בצד השני של הסקאלה נמצאים הילדים שסובלים מגירוי יתר, אז כל קרבה אליהם ומגע מתבטאת באופן מאיים ומכאיב, ובסיטואציות כאלו הילד מרחיק ממנו את הסביבה כדיי להגן על עצמו.
  4. קשיי דיבור – באופן טבעי ילדים החווים קשיים בדיבור יחוו קשיים בתקשורת עם הסביבה, דבר היוצר תסכול וקושי ביצירת מערכות יחסים עם ילדים ומבוגרים אחרים.
  5. קושי בהתמצאות – ילדים שמתקשים בהתמצאות במרחב לא יאהבו להיות במקומות חדשים והומים, ירגישו שם חוסר בטחון וקושי להתמודד עם הסיטואציה.

  1. בעזרת הקשר עם בעלי חיים נדמה סיטואציות חברתיות, נדבר על האינטראקציה בין החיות, על הדינמיקות השונות ביניהן, על השונה והדומה. נגביר את המודעות של הילד למערכות יחסים, לתגובות ולאינטראקציות חברתיות .
  2. נעצים את הילד ונעניק לו ביטחון בסיטואציות חברתיות תוך חיזוק הקשר עם בעלי החיים בחווה ומתן תשומת לב לפידבק שאותו הילד מקבל מבעלי החיים. לדוגמה אם הילד ניגש אל החיות ברכות ובעדינות והארנב ניגש אליו חזרה נוכל לחזק את הילד על ידי הדגשת החיובי והזיהוי של הפידבק החיובי שקיבל מהארנב.
  3. פיתוח אמפתיה – בעזרת הטיפול נוכל לעזור לילד להבחין ברגשות שונים, דרך העבודה עם בעלי החיים, הילד ילמד לדבר על רגשותיו וליצור פתיחות.

לסיכום, אם זיהית שילדך מתקשה מבחינה חברתית, אין סיבה שימשיך לסבול. בדרך רכה ואוהבת נוכל לעזור לילדך להיפתח ולהשיג את המערכות יחסים אליו הוא כמהה ולפתח את המיומנויות החברתיות שלו.

זכרו מיומנויות חברתיות לילדים זהו כלי משנה חיים.